איך פועל החיסון ?

חיסון מתבצע על ידי החדרה לגוף של וירוס או חיידק מוחלש או מומת, כך שלא יוכל לגרום למחלה. תאי מערכת החיסון יוצרים נוגדנים, המחסלים את הפולש.

כל סוג חיסון נותן הגנה לפרק זמן אחר. עם הזמן הזיכרון החיסוני דועך, ויש לתת חיסון נוסף כדי לעורר אותו מחדש.

 

חיסוני גורים

ברחם מקבלים הגורים את הנוגדנים מאימם דרך השלייה, ואחר כך כשהם יונקים חלב אם.

אורך החיים של הנוגדנים האימהיים אצל גורים הוא כשישה עד שנים עשר שבועות, ועם העלמם הופך הגור לפגיע ביותר לגורמי מחלה בסביבתו. כיוון שמועד היעלמות הנוגדנים אינו ידוע, עלינו לחזור על החיסונים עד לגיל שלושה חודשים וחצי בכדי למנוע תחלואה ואף מוות. חיסון בגיל צעיר יותר מיותר, כיוון שנוכחות הנוגדנים האימהיים בגוף מונעת את תהליך ההתחסנות.  

יש לחזור על החיסון מדי שנה על מנת לשמור על רמת העמידות.

הטיפול במחלות השונות, שיתוארו להלן, יקר בהרבה מעלות החיסון!

 

חיסון כנגד מחלת הכלבת - Rabies

כל כלב מגיל 3 חודשים ומעלה חייב בחיסון כלבת והתקנת שבב על פי חוק הכלבת. חובה לחסן את הכלב הבוגר מדי שנה. השבב הוא רכיב אלקטרוני בגודל של גרגר אורז, ומוזרק מתחת לעור באזור העורף או כתף שמאל. השבב מאפשר איתור הבעלים, במידה והכלב נגנב, או במקרה שאבד או ננטש.

מחלת הכלבת היא מחלה ויראלית, הפוגעת בכלל היונקים! כולל בני אדם וכלבים. העברת המחלה מתבצעת באמצעות מגע עם רוק של חיה נגועה, לרוב על ידי נשיכה, אך הוירוס עובר גם בשתן. המחלה בלתי הפיכה, ואינה ברת ריפוי, מרגע שמופיעים סימני המחלה. סימני המחלה רבים ומגוונים, וכוללים: ריור וקשיים בבליעה, סימנים עצביים כגון יללות, נהמות, עוויתות, חוסר שיווי משקל וכן התנהגות שונה מהרגיל עד כדי תוקפנות בלתי מוסברת. מניעת המחלה היא באמצעות חיסון.

חוק הכלבת מחייב רישום מסודר ברשות המקומית ותשלום אגרה עבור רישיון אחזקת כלב מדי שנה!

מחיר אגרת הכלבת נמוך יותר עבור כלבים מעוקרים. כל הכלבים המחוסנים רשומים במרכז שבבים ארצי, המאפשר איתור וזיהוי הכלב ובעליו.

בחתולים וחיות מחמד אחרות חיסון הכלבת אינו חובה על פי חוק אך מומלץ מאוד לחיות מחמד שיוצאות מהבית.

 

חיסונים בכלבים:

חיסון משושה

תרכיב זה משמש להגנה מפני שש מחלות כלבים נפוצות, שעלולות להיות קשות מאוד, ואף קטלניות:

 

וירוס פרוו (Parvo virus): מחלה ויראלית קשה, הנפוצה ביותר מבין מחלות הגורים השונות. פוגעת בעיקר בכלבים צעירים בגיל חודש וחצי עד גיל שנה, אך גם בכלבים בוגרים. כלבי דוברמן ורוטוויילר רגישים במיוחד. הסימן הראשון למחלה הוא חוסר תיאבון ודיכאון קל, לאחר מכן יופיעו הקאות, ובהמשך שלשול נוזלי, אשר יהפוך לדמי לאחר יום יומיים. הגור צפוי להתייבש, ובהמשך, עקב סיבוכים שונים של המחלה, קיימת סכנת מוות. כ- 50% מהחולים במחלה יחלימו לאחר טיפול מסור ואינטנסיבי. המחלה אינה מדבקת לאדם.

 

וירוס דיסטמפר - כלבלבת (Distemper virus): מחלה הגורמת לדלקת ריאות, המתבטאת בשיעולים וקשיי נשימה, לדלקת עיניים, שלשולים והקאות. עוויתות ופרכוסים יופיעו לאחר סימני מערכת הנשימה או ללא סימנים מקדימים, ולעיתים מספר שבועות לאחר סימנים אלה. מרבית הכלבים לא שורדים את המחלה. כלבים, ששורדים את המחלה, עלולים לסבול מלקויות עצביות במשך כל חייהם. החיסון יעיל במיוחד ובזכות כך המחלה מופיעה לעיתים רחוקות ובכלבים לא מחוסנים בלבד. המחלה אינה מדבקת לאדם.

 

דלקת כבד ויראלית (Infectious canine hepatitis): מחלה קטלנית, הפוגעת בעיקר בכבד אך גם בעיניים, וגורמת לצהבת וחום גבוה. הפגיעה בעיניים תופיע לאחר כשלושה שבועות. החיסון יעיל ביותר. המחלה אינה מדבקת לאדם.

 

לפטוספירה (Leptospirosis)- עכברת:

 בחיסון יש שני זנים (קיים בח"ול חיסון המכיל ארבעה זנים). אלו מחלות קטלניות, שפוגעות בכבד ובכליות, ועלולות לפגוע באדם. גורם המחלה הוא חיידק ממשפחת הספירוכטות.

מחלת העכברת עוברת בביוב, צואה ושתן ומקורות מים עומדים מזוהמים, כגון רפתות.

 

וירוס פארהאינפלואנזה (parainfluenza): מחלה ויראלית, דמוית שפעת, הגורמת לנזלת ושיעולים, מדבקת מאוד לכלבים בכל גיל. המחלה אינה מדבקת לאדם.

 

מועדי חיסון משושה: חיסון ראשון ניתן לכלב בגיל 8-10 שבועות, החיסון השני יינתן 3 שבועות לאחר מכן, והחיסון השלישי כשלושה שבועות לאחר החיסון השני. חשוב לשים לב, כי החיסון האחרון בסדרה יינתן, כאשר הגור בן 3.5 חודשים ומעלה, זהו החיסון החשוב ביותר! יש לחזור על החיסון אחת לשנה.

 

חיסון כנגד שעלת המכלאות (Kennel cough):

שעלת המכלאות הינה מחלה נפוצה, הנגרמת על ידי  מספר חיידקים ווירוסים, השעלת גורמת לדלקת בקנה הנשימה, המלוות בחום ובשיעול טורדני ביותר. ההידבקות במחלה הינה בזמן שהות בפנסיונים, בתערוכות ובמגע עם כלבים זרים. החיסון מגן על הכלב למשך כ- 6 חודשים.

מועד החיסון: מומלץ לחסן כל כלב כשבועיים לפני העברתו לפנסיון או לפני תערוכה. המחלה אינה מדבקת לאדם.

כל החיסונים ניתנים בזריקה תת עורית, למעט חיסון כנגד שעלת, הניתן בטפטוף לאף.

 

חיסונים בחתולים:

חיסון המרובע:

חיסון כנגד חתלתלת, וירוס קליצי, רינוטרכיאטיס וכלמידיה - אלו הן מחלות חתולים נפוצות שאינן פוגעות באנשים

חתלתלת: מחלה נגיפית קטלנית נפוצה, הגורמת שלשול, הקאות מתמשכות, התייבשות, דיכאון ורגישות למגע,המחלה פוגעת במעי הדק, בטחול, בכבד ובמח העצמות וגורמת למוות זמן קצר בלבד לאחר הופעת סימניה.

וירוס קליצי: מחלה נגיפית הגורמת לדלקת בדרכי נשימה העליונות, מלווה בהפרשות מהעיניים והאף, התעטשויות, נשימה כבדה, שיעול ופצעים בחלל הפה והלשון.

רינוטרכאיטיס: מחלה נגיפית קשה הפוגעת בדרכי הנשימה העליונות וגורמת לדלקת מלווה בהפרשות בעיניים, באף ובקנה הנשימה. סימני מחלה נוספים הם חום גבוה, אדישות, התעטשות ללא הפסק, דלקת ריאות ולעיתים גם פצעים מוגלתיים על הלשון.

כלמידיה: מחלה הנגרמת מחיידק הפוגע בעיקר בגורים צעירים. גורמת לדלקות עיניים ולעיתים לדלקתצ בדרכי הנשימה. מופיעה יותר אצל דורים היוצאים מהבית או חסרי בית.

מתן החיסון הראשון נעשה בגורים בני 8 שבועות חיסון שני בגיל 12 שבועות ואחר כך מדי שנה.

 

 

תגובות לחיסונים - הן נדירות יחסית, אך עלולות להתרחש לעיתים, ותכלולנה: הופעת נפיחות וכאב מקומי, חום למשך 24-36 שעות. תגובה עורית אלרגית, שתתבטא בנפיחויות מרובות על העור מלוות בגרד, אך ללא כאב. נפיחויות אלה תעלמנה מעצמן, או עם טיפול, תוך יממה.

בחיסון כנגד שעלת, בעיקר בכלבים קטנים או צעירים, יתכנו סימנים קלים של מחלת נשימה למשך 2-4 ימים.

יש להתייעץ עם וטרינר בכל מקרה של תגובה מדאיגה.

אין להוציא את הגור החדש מביתו שבועיים, במשך שבועיים לאחר השלמת סדרת החיסונים. במידה וקיים הכרח להוציאו, יש להקפיד שלא יבוא במגע עם כלבים אחרים, או עם הפרשותיהם.